ישבנו מול המדורה ושרנו שירי מכונה
עם הרבה נשמה
כל הזמן היו לנו חלומות עוטפים
וכוכבים קוראים להגיע
והיינו יפים,
הרבה יותר ממה שידענו
כן, זה נכון
היום בעולם דיגיטלי אתה יכול לשלוח לב,
לשבת על ענן
ולקבוע בדיוק איך אתה נראה
אך הדקות סופרות את עצמן
ואין מספיק חיוכים לבטא את המרחק
כשאני באמת מתגעגע
ורוצה יותר מניצוץ משאלה
מוכן לוותר על החוכמה שאספתי
בשביל עוד רגע אחד
תמים
כאן אִתְּךָ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה