יום שני, 9 בפברואר 2015

בתוכי

עוצם את העיניים
לעוצמתי.
לכל הכיוונים שלא הבטתי
אין מאחורי ומלפני ומצדדי
הוא שעומד,
רק מעלי
ואני
מסתכל לתוכי.                 
מישהו עוד נחבא
למרות שהמשחק נגמר מזמן
וילדים כבר שרטו קמטים
וחורף שולט בגן,
אך בכל זאת
סרטים צבעוניים
בתמונות מפעם
וזוג עיניים תכולות
שלא מרפות,
בכל גווני הכחול
מחייכות, דומעות, קורצות
מבפנים -
אין לי היכן להתחבא,
הן שם לשאלות וחלומות
פיקחות,
באסתר פנים מחכות.