למרות
ששמתי לב שבחוץ מתגבשת ובאה בכל הכוח מהפכה
ואויבי
המדינה אוחזים במשקפת, ומישהו צועק התקפה
אפילו
שאנשים מאבדים ומוצאים,
מחבקים
ומוחצים,
ועל
חצי העולם משתלט מדבר,
ולמרות
שאידיאולוגיה וכסף הפכו להיות אותו הדבר -
בעיקר
שירי אהבה
כי הכל הולך ובא
אם
לא כך אז אחרת
שום דבר לא מעניין,
שום דבר לא מעניין,
בעוד
חמש דקות איש לא יבין שיר על פוליטיקאי שמן.
אף
זר לא יזכור רכבת שהתלקחה
עיר
שנעלמה
מס
שעלה
ושמחה
הדבר
היחיד שנשאר כמו תמיד היה
הוא
האישי,
שאצל
כולם הוא אחרת, אך נעזר באותה מילה,
היא
אותה אהבה -
מרגשת
ונדושה.
אני
יכול לכתוב על הכל, קלות ובעיה,
אבל
הכתובים ששווים באמת טרחת הקריאה
הם
המבקשים את הקרבה,
אם
כבר ובכלל
בעיקר
שירי אהבה.