ראיתי ירח מלא בין עננים, שיחקנו יחד מחבואים ומכיוון שהיה לילה חשוך ( כרגיל ) אז בסוף הודיתי לו על ששיתף באורו, הוא חייך אלי והזכיר לי שזה אורה של שמש והוא רק מעביר אותו הלאה אל האדמה
חשבתי על זה שהאור תמיד עובר מנקודה לנקודה וכל עוד יש מישהו או משהו ביקום הזה לעולם לא ישלוט כאן החושך, כי כל מה שהאור צריך זה רק משהו לחזור ממנו, הלב שלי חייך ופחד ישן של ילד לפתע הסתלק – כל עוד אני בעולם תמיד האור יוכל לחזור ממשהו ואף פעם לא אהיה בחושך מוחלט
מקומי כאן הוא להשיב את האור
עמדתי מול פרח גרניום אדום מוקף בשיח של עליו העגולים המעוטרים בגוונים כהים של ירוק וסגול. הסתכלנו אחד בשני וראיתי איך הפרח מוצא את המיקום המדויק בכל השיח הזה ובין כל העצים והבניינים שסביבו בשביל להיחשף לאור מספיק כדי לצמוח, ושאלתי אותו: "פרח, איך אתה סומך ככה על השמש ?" והוא ענה לי: "כשאתה נותן למישהו להאיר עליך אתה לא רק הופך אותו לשמש, אתה גם הופך את עצמך לפרח צומח".
מיד הפכתי לצמח פורח ונתתי לכל מה שסביבי להאיר עלי
מקומי כאן הוא לקלוט אור מאחרים
