מושג

פגשתי אותך בין הטוב לרע
בטווח של הברור מאליו ללא נודע
היית מנגינה לא מוכרת שהרוח נשבה
ואני רציתי להכיר אותך
רציתי לדעת לשרוק
לדבר איתך באותה השפה
ויחד לשתוק

את היית זריחה
שאינה נובעת מחום או צורה,
אור ראשוני
שרציתי להכיר

הרגשתי שנמצא בתוכי
ועוד רגע יזכיר
מסנוור ומרגיע
קורן ועוטף
יודע גם להיות חושך
וברוגע שוטף

זיו ולחן
הם מושגים שאינם מושגים
מורגשים כמו אידאה
ואינם נתפסים
אך אותך שבכל זאת רציתי להכיר ולדעת
הייתי צריך לקום,
לחבק ולגעת

מרחק

זה לא שכבר איננו אוחזים ידיים לפעמים
אבל העיניים פחות מדברות
ואנחנו יותר נזקקים למילים מדויקות

זה לא מרחק גדול מדי לבוא עד אליך
ולא דרך קשה
רק שלעיתים הקטבים פונים לאותו הכיוון
ולמרות פוטנציאל ההימשכות
הדחייה מעליבה

אולי כשתהיי גדולה תביני
למה אני עומד לך באמצע הדרך
ושהתשובה פשוטה כמו חיכוך
או תקווה
שלרגע נתעלה על עלבוננו
ונגמור בנשיקה

אמרו לי לפתוח את הלב -
פתחתי
והוא התמלא כאב וכמיהה
עכשיו אני לא חלול יותר
אך ריק לי
מרחק הפגישה 

בין רגלייך

בין רגלייך מצאתי מקום לנוח בו ולהתחפר בשפתיי ובאפי,

לעשות משהו שאני טוב בו וטוב לך וטוב לנו וטוב לי.

לטמון פני, להסתיר בושתי, לטעום את מיצייך, להריח תוכך
לתת ללֶחְיִי הדוקרת להתלטף בחיכוך ירכך.
בין רגלייך מצאתי מקום טוב להתחיל בו, ללחוש לגופך אני בא,
כשהוא כָּמַהּ אלי הייתי שליט ונרגע
נזקף ונמתח, הייתי רק כלי
אבוד בחלל, מחפש מגע בקצה לשוני.

הרגע הזה