יום שני, 5 באוקטובר 2020
יום חמישי, 17 בספטמבר 2020
כוח
המחשב הנייד כתב לי שהסוללה נחלשת
רצתי
והבאתי מטען
לפני הכיבוי
הלוואי והייתי רואה אותך ככה
ברור
אפילו שאת אחת כזו
שיכולה למצוא כוח בעצמך
יום רביעי, 27 במאי 2020
סובב
מסתובב מסתובב מסתובב סביבי
כל העולם מסתובב סביבי
כשאני מסתחררת סביב עצמי
כל העולם סובב סביבי
אך כשאני עוצרת
אני מגלה
שאלו לא העצים והאנשים שזזו
ופתאום יש לי בחילה
לכן עודני מסתחררת מעצמי
והכל סובב מסתובב סביבי
מסתובב סובב מסתובב סביבי
כל העולם סובב סביבי
כל העולם מסתובב סביבי
כשאני מסתחררת סביב עצמי
כל העולם סובב סביבי
אך כשאני עוצרת
אני מגלה
שאלו לא העצים והאנשים שזזו
ופתאום יש לי בחילה
לכן עודני מסתחררת מעצמי
והכל סובב מסתובב סביבי
מסתובב סובב מסתובב סביבי
כל העולם סובב סביבי
יום שבת, 23 במאי 2020
תמים
ישבנו מול המדורה ושרנו שירי מכונה
עם הרבה נשמה
כל הזמן היו לנו חלומות עוטפים
וכוכבים קוראים להגיע
והיינו יפים,
הרבה יותר ממה שידענו
כן, זה נכון
היום בעולם דיגיטלי אתה יכול לשלוח לב,
לשבת על ענן
ולקבוע בדיוק איך אתה נראה
אך הדקות סופרות את עצמן
ואין מספיק חיוכים לבטא את המרחק
כשאני באמת מתגעגע
ורוצה יותר מניצוץ משאלה
מוכן לוותר על החוכמה שאספתי
בשביל עוד רגע אחד
תמים
כאן אִתְּךָ
יום חמישי, 20 בפברואר 2020
ירח
השמש ירדה
את צודקת שבחורף היא פחות חמה
ישבנו אני ואת לראות צבעי רקיע מתחלפים
מכחול , לאדום וסגול
והנה בשחור כוכבים מציצים
אבא וילדה מביטים לשמים
לא סופרים דקות
אוחזים ידיים
והילדה מזכירה שאבא הבטיח
אחרי השקיעה, ובין עננים, הירח יבליח
אבל נראה שהוא מתעכב היום
ולא נראה בשום מקום
אבא וילדה מחובקים בשניים
מביטים בלב חפץ אל שפע כיווני השמים
ואבא אומר עוד דקה
בטח יפתיע מאיזו פינה
אך ילדה כבר עייפה
המיטה קוראת לה
וגם בלי לראות היא מאמינה
שאי שם בשמים
ישנו ירח
וגם אם לא רואים אותו מפה
עכשיו הוא זורח
והיא לא כועסת שבחר להסתתר
כי כזה הוא הירח
כל יום נראה אחר
פעם סהר ופעם לבנה
והנה הערב פשוט לא נראה
אבא מחבק את בתו הקטנה
ונושא אותה אל המיטה
ויודע
שהלילה ישב לבד במרפסת
כדי לחכות ולהגיד לירח תודה
שבזכותו מצא פינה חדשה
בלב בתו
חוכמת אהבה
את צודקת שבחורף היא פחות חמה
ישבנו אני ואת לראות צבעי רקיע מתחלפים
מכחול , לאדום וסגול
והנה בשחור כוכבים מציצים
אבא וילדה מביטים לשמים
לא סופרים דקות
אוחזים ידיים
והילדה מזכירה שאבא הבטיח
אחרי השקיעה, ובין עננים, הירח יבליח
אבל נראה שהוא מתעכב היום
ולא נראה בשום מקום
אבא וילדה מחובקים בשניים
מביטים בלב חפץ אל שפע כיווני השמים
ואבא אומר עוד דקה
בטח יפתיע מאיזו פינה
אך ילדה כבר עייפה
המיטה קוראת לה
וגם בלי לראות היא מאמינה
שאי שם בשמים
ישנו ירח
וגם אם לא רואים אותו מפה
עכשיו הוא זורח
והיא לא כועסת שבחר להסתתר
כי כזה הוא הירח
כל יום נראה אחר
פעם סהר ופעם לבנה
והנה הערב פשוט לא נראה
אבא מחבק את בתו הקטנה
ונושא אותה אל המיטה
ויודע
שהלילה ישב לבד במרפסת
כדי לחכות ולהגיד לירח תודה
שבזכותו מצא פינה חדשה
בלב בתו
חוכמת אהבה
הירשם ל-
רשומות (Atom)