חרטה

אם היית מתקשר ושואל האם התחרטתי

או לפחות שיניתי את תשובתי

אולי

הייתי מספרת לך

שכבר שיניתי אותה כל כך הרבה פעמים,

הלוך וחזור

שאני כבר לא זוכרת מה הייתה כוונת תשובתי

ומה הלוך

ומה חזור.

אבל לא שאלת -

ולכן תשובתי בעינה עומדת. 

לא נודע

לא שפה חדה של להב חרב

תכריע מול להט האוחז,

ולא המילים הן שחודרות לחוסר מנוחה

רק שנינות המחבר אשר בי כמדקרה

בין שם לשמים, היו רק מים

ובין שם אל השמ מה, הייתה השאלה.

בחוסר משמעות שיחקתי

באין סיבה,

בין השחור ללבן

שאני לא מבחין ביניהם כבר מזמן

יש אינסוף של אפור נהדר

שכל שצריך הוא לזכור –

לרחף מעליו בעיקר.

לרחף אל הלא נודע

כאמונה שלעולם אינה נוגעת באש

אך בוערת בעצמה

לרחף אל הלא נודע

בכל סופו של דבר יש בחירה

שם ניפגש - בהתחלה

ויהיה עוד

מה שהיה...