עוד המשכתי להיות הרבה
גם אחרי הרגע ההוא שחרטתם על אבן
הייתי בטיול הגדול של אחותי הקטנה
כשלעת ערב על נוף שקיעה
בארץ רחוקה
וראשה על ברכי אהובה
דמעתה ליטפה אצבעותיו
והוא חייך ואמר כולנו יחד עכשיו,
כל מי שהביא אותנו לפה
וליופי הזה
הוא איתנו
בבחירה של אימי
להתערב בויכוח לטובת החלש
כי פעם אחת היא ראתה אותי
חלש בעצמי
וידעה
שהרגע הזה עוד יחזור
ואני תמיד אהיה בו,
אך היא לא תרשה
עוד עצבות
בסופו,
לא במשמרת שלה
לכן המשכתי לרדוף צדק
עם אחותי הגדולה
והיא ידעה
שהייתי איתה גם אז בהפגנה
והייתי אתכם בסרט ההוא -
כן, גם לקולנוע אני עוד מגיע,
כשהתמים מתגלה כגיבור
ומסתלק בצניעות
ומשהו בלב שלכם מאמין לו
שיש באמת אנשים כאלו,
כי פעם באמת הכרתם אחד
שלפעמים יותר ממנו
ידעתם מי הוא
אני.
כמו בובת קוף
שבכלל קוראים לו גדי
אפילו שהוא קוף אחר, של ילד אחר
הוא עדיין נשאר במשפחה
ומצחיק
כשהילד
מעמת את בחירות אביו
עם אבות אחרים
מה הם אומרים
ומה הם מרשים
ואח וילד ואבא פתאום מתערבבים
בחיוך של ההיא היפה
זאת ששיחקה איתי בשיפוע
ולמדה איתי בכיתה
ורואה את הבן שלה אוסף עכשיו אבנים מוזרות
ופתאום מבינה.
אני עדיין כאן
בכל אביב
שמחכים לפריחה שמתמהמהת
ובכל געגוע שמסרב להתגמד
איתכם אהובי
שכמוני כמוכם
לא מוכן להיפרד
