יום רביעי, 17 בפברואר 2016

מרחק

היה את הזמן הזה
שהאמנתי שאנחנו כוכבים בשמים
ויש מסלול לכל אחד
כך שאם נגענו פעם אחת,
הפרידה היא זמנית
ויש עוד סיכוי שניפגש

היום אני רואה אותנו  
גל אדווה במים
חלק מאותו מעגל
אבל ממשיכים להתרחק
עד דקיקות
והעלמות בחול

אנחנו במשחק כזה
בו כל פעולה שלך או שלי
מדגישה שיש רק אתה ואני
בכל פעם שאתה הולך למכולת
אתה כבר לא מביא לי כלום
וגם לא מביא לנו
אתה קונה עבורכם או לעצמך
ועוד מעט לא יהיה יותר אנחנו
יהיה רק אני, מרחק
ואתה 







יום רביעי, 3 בפברואר 2016

שקית קרועה

חספוס  העור בכרית ידיי
מכניע אותי לכתוב
העור יבש
האור עומד מזה זמן מה
כך גם הלב בין הלימה לפעימה.
אלך אל פרוות הגמל המדובללת
אל מזרן זרוק ביער
אל המשיכה והמניעה
אל הקדימה והבלימה
אל האפשרות הבלתי בטוחה
כאן העצירה היא התקדמות
שקית קרועה, בחבטה, התנגשת בחלון הקומה ה-13