שברים

לטיפה השאירה צלקת

מכף יד מחוספסת,

עשויה רסיסים.

שברי זיכרון שאינם מרכיבים אהבה,

לא חיפשתי את הנכונים.

הייתי צריך לאסוף את עצמי

חלק, חלק

באינסוף המפץ הגדול,

במקום לנסות לתפוס צל של דמות

מפוזר

בקטעי חלומות מאתמול.

החיה, לה בניתי משכן בליבי

עזבה את ביתה -   

חלל החזה,

אך השאירה קורים בלתי עבירים,

דביקים ורעילים בתשוקה

כשאני מנסה.

צא דיבוק.

צאי רוח פרצים מתוכי.

מקלט אהבתנו הפך לקבר,

וסגרני בתוכו,

לבדי ?

  

נכון

ההפך ממה שנכון-

כי ניתן להגדיר טעות רק בשלילה.

ונכון, הוא כניעה יומרנית למציאות,

הסכמה לאמת אחת משמימה.

אי אפשר לפתוח נתיבים חדשים

אם הולכים רק בדרך הסלולה,

לכן כדאי ורצוי לטעות ולתהות

ולא לפחד מתהומות - הן סוג של מתנה.

הסטייה מהתלם החרוש לעומקו

היא בריחה מהעדר הברור מאליו,

אך מהר מאוד מוצאים למשל עוד יוצאי מערה -

משוגעים,

שגורמים לך להרגיש נאהב.

לקחו את המילה פריצה

ונתנו אותה לגנבים וגיבורים,

מישהו ניסה להחליט בשבילנו,

שלנו עדיף

להישאר

               תמיד בתוך

הקווים