ירח

השמש ירדה
את צודקת שבחורף היא פחות חמה
ישבנו אני ואת לראות צבעי רקיע מתחלפים
מכחול , לאדום וסגול
והנה בשחור כוכבים מציצים

אבא וילדה מביטים לשמים
לא סופרים דקות
אוחזים ידיים

והילדה מזכירה שאבא הבטיח
אחרי השקיעה, ובין עננים, הירח יבליח
אבל נראה שהוא מתעכב היום
ולא נראה בשום מקום

אבא וילדה מחובקים בשניים
מביטים בלב חפץ אל שפע כיווני השמים
ואבא אומר עוד דקה
בטח יפתיע מאיזו פינה

אך ילדה כבר עייפה
המיטה קוראת לה
וגם בלי לראות היא מאמינה
שאי שם בשמים
ישנו ירח
וגם אם לא רואים אותו מפה
עכשיו הוא זורח

והיא לא כועסת שבחר להסתתר
כי כזה הוא הירח
כל יום נראה אחר
פעם סהר ופעם לבנה
והנה הערב פשוט לא נראה

אבא מחבק את בתו הקטנה
ונושא אותה אל המיטה
ויודע
שהלילה ישב לבד במרפסת
כדי לחכות ולהגיד לירח תודה
שבזכותו מצא פינה חדשה
בלב בתו
חוכמת אהבה