יום אחד

ארמוסה וטונטו

כמה זמני,

שני כוכבי שביט מחכים לאיזה יום

( אולי יום חמישי ? )

טונטו וארמוסה,

כול כך התרגשו

כשגילו שאחד לשני בטעות התחברו. 

ארמוסה יפה, בשערה כל הפרפרים

מתחפשים לסיכות וסרטים צבעוניים.

טונטו כאילו לא שם לב

מעביר ידו ללטף -

את כולם מעופף.

מגושמים במידה,

קושרים שמש בענני סערה,

ביום קיץ מוזר יוצאים לטיול,

טונטו מכנס בבטנו רגשות כמו שבלול.

משתרגים בתנועה,

נאחזים בהתלהבות בכל מסירה של מילה.

בלילה בהיר מכוכבים עולים אל ההר -

ארמוסה נזכרת שלפעמיים הזמן הוא קצר.

ארמוסה וטונטו

כמה שגעוני

מחכים לדבר שיקרה – ובוודאי פתאומי.

חופרים במרץ כמו טיפות

בסלע שהוא עולם של תחושות.

טונטו וארמוסה

כולכך התרגשו

כשגילו שאחד לשניה מקצוות נמשכו.

ארמוסה בשפתיה קווים ורודים -

למתיקות לשון הם קוראים.

טונטו שפתיו רועדות,

על הפרפרים שהעיף קודם

מנסה בנשיקה לפצות.

ארמוסה וטונטו  

מתחברים, אוחזים, מתרגשים,

זוהרים רק ליום בתקווה -

שתהיה לכך משמעות

בחיים האמיתיים. 

בואי

תבואי פשוטה, ג'ינס וחולצה.

ונעימה,

יום אביב על הדשא.

תבואי קלה נוצה לבנה,

פנינת בר במצולות -

בכל זאת תבואי זוהרת.

תבואי, רק תבואי כבר – זה פשוט.

יש לנו עוד מלא זמן

מתחת לפיסת השמים הקטנה,

עוד נותרה בין הבניינים

פינה של שקט.

תבואי עם ידיים פתוחות,

לחבק או לקבל.

תבואי כמו האלוהים שלך -

כולו אהבה,

ואת חושבת שייתן לך לסגור את הלב.

תבואי או תקראי לי לבוא,

אפילו המוות לא באמת בטוח.

תבואי,

נראה כבר מה יהיה אחר כך ...