יום שלישי, 12 בפברואר 2013

לחיות את הרגע


הכי קל היה אם רק הייתי חודר אל עומקה
בא בשארית הכוח במעבר מסדרון הירכיים
מסתכל לתוך עיניים ירוקות ומתרגש מתשוקתם,
מתכנס בעצמי פנימה שגופי יוכל להיות בשבילה -
ברור מאוד וחסר משמעות.
לחיות את הרגע, אלו חיים קצרים מדי
כך שאפילו פרפר מקבל יום שלם.
אחרי, הנשימות שלי סוערות בתוכה כי נכנעתי,
ולמרות זאת מאמינות שהן המשכיות גם כשהקצב מופרע
ושמגיע לנו יותר ממקטע אחד בכל פעם.
אך לי נראה שאין שום טעם
אז חי את הרגע -
נבלע. 





יום שישי, 8 בפברואר 2013

מרכז העולם



יושב על פסגת ההימלאיה בקצה המחודד של הר האוורסט, לפחות חודש וחצי לוקח לעלות לכאן למקום הכי גבוה בכדור הארץ, אפילו אם מחשבים רק את הזמן מבסיס ההר.
יושב מרוצה מעצמי כשפתאום מטוס על קולי עובר במהירות רחוק בשמיים מעלי, ואז אני מבין: תמיד יהיה משהו יותר גבוה ממני.

זהו ! המכשירים מראים שיותר לא נוכל לרדת וגוף הצוללת כבר נח למטה על הסלע, אבל לפחות שברתי את השיא וירדתי לעומק אליו לא הגיע אדם מעולם.
בזכות הפנסים החזקים בדפנות רואה מחוץ לחלון תנועה ואת היצור הקטן והמכוער דמוי הדג שלה מתחפר לו בקרקעית מתחתינו, ואז אני מבין: אף פעם לא אגיע למקום הנמוך ביותר שקיים.

יוצא מתוך בניין לטייל בעיר שלי, עיר רגילה כמו עוד אלפי ערים בעולם, חוצה כביש בין מכוניות כשיונים ואדי ריח מרחפים סביבי, נמלים נרמסות ברגלי ואנשים מקיפים אותי מכל עבר במרחק סביר, מרגיש את הרוח, העצבות והשמחה, ביד אחת דוחה ובשנייה מחבק, ואז אני מבין סוף סוף: אני נמצא במקום הכי בינוני בעולם, בדיוק באמצע.

אני במרכז העולם


יום שלישי, 5 בפברואר 2013

מתוך חלום


יש בי כוח בך לתת
אם רק תתני לי
כבר לא צריך דבר,
יש בי בור כשאת אינך
אם לא תבואי
זה לא אותו דבר.

מתוך חלום את מתגלה לי
מסיטה שער
מראה לי את יופייך.
מתוך חלום את מופיעה כך
ואני חי את חיי
רק בשבילך.

בואי, בואי עד אלי
אני רוצה תהיי חיי
בואי, בואי אל הלב
כי רק אותך אני אוהב

יש בי אור כאן לצידך
כשאת איתי -
זה מרגיש לי נהדר.
יש בי אהבה כנה
אם רק תרשי לי
אהיה פה גם מחר.