יום טוב

זה יום טוב, אבל קצת שובב,

אחד כזה שאוהב לשחק ולהתחבא.

חשבתי שראיתי אותו בבוקר בעינייך,

אבל הוא ברח אל תוך ויכוח גדול.

רדפתי אחריו אל הים

והרגשתי שהוא היה שם

בין ערמות הזבל שאנשים השאירו על החול.

יום טוב, אבל שובב

כזה שאוהב להתחבא ולברוח,

עד שכמעט שוכחים שהוא רק יום

עד שכמעט מאמינים שהוא לא טוב

עד שכמעט כבר לא נשאר כוח.

וכששוכבים לרגע מותשים מחיפוש ורדיפה

לתנומה מתוסכלת וקצרה,

מתעוררים לגלות שמישהו דאג לכסות אותך בשמיכה -

יודעים שהשובב עשה את זה

והיה בו רגע לאהוב,

וזוכרים שלמרות כל הפוזה

הוא בסך הכל

יום טוב.

  

חוף הים

ביקשת ממני לתת לך להיות ים

מעוררת השראה וחסרת גבולות, 

סוערת, סוחפת ועמוקה. 

ואני רציתי להיות חוף עליו תוכלי להתנפץ.

ביקשת להיות ים 

להיות ים, 

ואני שרק רציתי להיות לידך -

בלי לטבוע, 

הייתי לך חוף מבטחים.

אני

ראיתי עץ בסוף החורף,

ענפים ריקים במיליארד גוונים חומים,

כמעט ולא זיהיתי את חברי המצל והפורח

מהקיץ דאשתקד.

כשאני מספר על עצמי

אני מספר על זר שהרגשתי לרגע,

ושואל

מה ההבדל בינינו ?