יום שני, 23 ביוני 2014

חברה

נכון - אני נהנה לגעת,
לפנטז עלייך ולטרוף לילות.
וזה דבר טוב כשאנחנו שניים
ושיש לנו חלומות.

אבל חשוב לי להגיד לך,
יותר מכל דבר אחר,
מה שבאמת אני רוצה
זה להיות לך לחבר.

להיות אבא לילדיך
ולגרום לך להתרגש איתי בזריחה.
להעריץ אותך בכל רגע
ולקוות שגם בי את רואה -
אותי, מעורר השראה.

וזה חשוב לי להגיד לך
ואין דבר יותר בוער,
שקודם כל ולפני הכל
אני רוצה להיות לך לחבר.

להתענג על צלילות לתוך עיניים.
ומציפייה לגעגוע כשיצאת לשנייה.
לחשוב על מה יהיה והיה
ועל זה שאת תמיד יודעת  
ואם לא, לפחות מרגישה.

וחשוב לי להגיד לך
שלא משנה כמה השיר הזה קיטש'
וכתוב נורא,
מכול הדברים שבעולם
אני רק רוצה אותך כחברה.





יום רביעי, 18 ביוני 2014

יהלומים

אתמול בזבזתי אושר רב 
גרמתי לאהובתי לבכות,
יהלומים יקרים כמו דמעות 
זלגו לאיבוד מעיניה הכחולות.

לא הייתי שם לאסוף ולשמור 
לעלות חיוך כסכר, אוצרותיה לאגור.
רחוק מדי, 
יש דברים שלא ניתן להשיב...




 

יום שני, 9 ביוני 2014

אש

בבוקר היא רותחת
אבן לב ה חמה מתחת קרום השמיכה.
והעולם בחוץ הוא ציני ומנוכר,
חורף ירושלמי - צינת רוח וברזל רכב קר.
לך תצא מפה עכשיו.,
להפריד את קפלי בטני מקימור גבה,
את זרועי מתחת ראשה,
את מניעיי מלהטה,
לגנוב עוד זיק מסוכן מהזמן
עד אעזוב את נחמת הארץ לטובת בדידות הלווין.
לחבוק את השרפה,
אפילו אם מסביב -
עוד מעט כבר קיץ ממילא.
זו אש אחרת כאן במיטה
אֹשר בוערת ואינה מכלה,
ואינני מבחין כבר אם מן השמיים היא
בעירת דלקתי, אך זרה,
מוזרה ומזרה אימה -
שמא אתרגל ככוויה,
בתמימות שפתיים ולטיפה.
או
חודר כמכור בין ירכיה הרכים
למקורה. 
ודבק איש באש ה
והיו לבשר אחד,
כי צורפו בלהבה.