אנחנו שני רמאים.
"ישנים" גב אל גב ושולחים ידיים
כאילו בטעות -
ליטופים מהירים
לא מודים, כי כבר מזמן
נפשנו כדגיגים, נכנעה לתשוקתה לשחות.
ועכשיו נאבקים ברשתות המציאות
מכאן לכאן,
רשתות דמיוניות של ערוצי מידע
יוצרות חורים מספיק גדולים
למסרים ערפילי משמעויות
נגיעות קצרות וחפוזות, שאינן מודות בתשוקה
רק מעלות קישורים, כחכות ללא דייג שיאחזן -
מרמים במחשכים,
לשמוע נשימות כבדות ורוצות של אפשר,
ולהירגע שיש עוד זמן לשכב גב אל גב
או מאחורי מסך.
יָקוּשׁ בפח,
סוגרים דג בחדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה