המשוררים הורגים את האהבה
והדתות את האמונה.
אלו דיברו בשבחה
עד שאיש אינו מזהה
אותה עוד,
ואלו תיחמו וגדרו
עד כי נראה שאיש לא
ישיג -
אחת הן,
כמו לנסות לתאר את
החלל שבין הכוכבים בלעדיהם.
תודה לך אלוהים -
על הנשמה שאינה רואה
עם העיניים
ואינה חווה בחושים,
ועל הלב
שמרגיש בכל זאת,
על אף, שהרוב אומרים
אחרת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה