כל
המילים שרצו אצלי בלב ובראש
שותקות
עכשיו.
מרגיש
שמראש הקרב הזה אבוד,
ואפילו
אם היה בי אור כמו שמש
ואת,
היית סתם שוחה בים,
הייתי
טובע, כל ערב נכבה -
שוקע,
רק
כדי להיות לידך בדממת הגלים העמוקה.
יש
בי משהו שלא מחולשה הוא מגיע
ולא
לאיזו מטרה,
אך
מבקש סליחה על מי שאני
רק
בגלל שאת אינך קרובה.
והלוואי
והייתי נראה אחרת,
והיית
מזהה את הגבר שמגופו
צלע
עבורך נלקחה,
היית
באה אלי מתמסרת,
להתפלש
באוויר בתנועות
ולהתאחד
אל תוך האדמה הטובה.
אחרי
ששנים צמאה אלייך נפשי
מבקשת
הרווני
נא כעת, במעט אהבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה