דאוס אקס מכינה

לפעמיים כשאני לא יודע
אני עושה כאילו כן,
כי איזו ברירה יש לי
חוץ מלבחור בוודאות
גם במצב שאין.

מחבר לעצמי סיפור
או מספר לכולם,
מידע כל שהוא
שלא משנה אם הוא נכון או לא
מרגע שאמרתי -
הוא קיים.

לחיות עם חורים בעלילה
כך שמעתי
זה מעיל תחרה בחורף הסיברי הקר
מאוד יפה
אבל לא ממש עוזר במשהו,
זרע עקר

חצי האמת מסוכן מהשקר השלם
קל יותר להאמין בו
והוא נעים,
לכן הדמיון מפותח
ואני אלוף במילוי חורים.

ההרגל המושרש להגיע לשלמות
מסיר טעם כשבוחנים רק -
חלק מהחיים והכוונה,
אז יש לי סיפור שלם
עם סוף, אמצע והתחלה

מעדיף כאלו שמשלבים אושר ועושר,
נצנצים והמון שמחה,
אבל לא אכפת גם טרגדיה יוונית
או מדע בדיוני,
העיקר המשכיות והשלמה.

וברגעים שהחורים ממש גדולים
כך שאיני מצליח לתת עוד סיבה,
אני לא מתבייש ואפילו אם כן,
קורא לאלוהים
שיושיט לי עזרה.