מה שנשאר

כשעיניך מביטות בי
חולשתך היא עוצמתי
כאביב פורח עת חורף נרדם
כבר לא נהיה בגלגול הזה ביחד ולעולם.
 
אבל יש זמן - כול עוד השמש כאן
 
אהבנו יופי
אהבנו כוח
עם מה שבלב נלחמנו במוח.
חיבוק תמים
אהבנו פיתויים
ועכשיו אהבה שאינה תלויה בדבר
ועכשיו זיכרון של נווה בעין המדבר.
 
גופך עוד יידע נחת וסערה,
ראשים קטנים על כתפך הרכה.
חלומותיך יהיו עתיד ועבר
וחוזקך אהבה שאינה תלויה בדבר.
 
בסוף כל הגלגולים ניגע אחד בשניה
אך עכשיו משען של כתף איתנה.
 
אהבנו לראות
אהבנו לשמוע
להנעים ולפגוע,
ולמרות הכל מה שנשאר
זו רק אהבה שאינה תלויה בדבר.