סמים

היא אומרת שאי אפשר להתמודד עם החיים

אם מדי פעם לוקחים שאכטה.

וכשאני משיב כך גם כמו כולם,

היא אומרת שזו חארטה.

ועלי לפרט :

כשכואב לך הראש את לוקחת כדור,

את אוכלת כשאת רעבה.

ושמעתי אותך לא פעם נחנקת, ומפתחת תלות בנשימה.

הרגשתי אותך משתוקקת אלי, אפילו רק בכדי לאחוז ידיים

וידעתי שכשמגיע הפחד בחושך, את בורחת לעצימת עיניים.

מצאתי אותך עייפה וישנה,

וגיליתי שאת נואשות זקוקה לתקווה.

עוד שמתי לב שכשגרונך ניחר את שותה מים,

וכשאת עצובה מביטה לשמיים.

וזה גם בלי לדבר על הצורך הממכר

בחום של חברים, וכשחם מדי - במאוורר.

וכך גם אני  

כמוך, כמו כולם

חיי את הרגליי, לא מאמץ אותם

כי הם הכל וכולי

ודברים אחרים ועצמי,

אז אם לפעמיים זה נראה לי קצת חסר משמעות באופן נורא

אני בוחר לעשן את הסמים שלי -

מאבד את חיפוש התכלית,

ונרגע.