הכי קל היה אם רק הייתי חודר אל עומקה
בא בשארית הכוח במעבר מסדרון הירכיים
מסתכל לתוך עיניים ירוקות ומתרגש
מתשוקתם,
מתכנס בעצמי פנימה שגופי יוכל להיות
בשבילה -
ברור מאוד וחסר משמעות.
לחיות את הרגע, אלו חיים קצרים מדי
כך שאפילו פרפר מקבל יום שלם.
אחרי, הנשימות שלי סוערות בתוכה כי
נכנעתי,
ולמרות זאת מאמינות שהן המשכיות גם
כשהקצב מופרע
ושמגיע לנו יותר ממקטע אחד בכל פעם.
אך לי נראה שאין שום טעם
אז חי את הרגע -
נבלע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה