פירורים של תקווה
שפיזרת עבורי
השתברויות אור
כוכבים על אוקיינוס מנצנץ
מתחפש לילד אבוד
ביער
מחפש את הדרך שתוביל
הביתה
ובית זה איפה שהלב.
בתוך מבוך השכל תאים
אוגרים זיכרונות
שתולעת של זרם רודפת
לכרסם,
ממוללת הילה וכנפיים
פרושות,
ועיניים פורשות מפיכחון
- לא לחדור.
כי לפעמים עיניים סגורות נותנות יותר אור.
תחת מסכה של עפעפיים
כבדים וחיוך
מטשטש המבחן המבדיל
ציניות לשמחה
כשמיכה מכרבלת ומקלט
מצללים
להשהות לעוד רגע את
סוף האגדה,
באושר ועושר הם חיו
בקרוב זה מגיע ובא
...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה