בקלות יכולתי לכתוב סיפור שלם סביב הדו-שיח הזה, אבל הרגשתי שהוא מספיק בפני עצמו לספר סיפור שלם
-עומדים מתחת לבניין -
היא: למה אתה לא
מדבר ?
הוא: כי התרגלתי
לשקר, וקשה כשאני אוהב אותך
היא: אתה לא יכול
לאהוב אותי !
הוא: כן, אבל בכול
זאת...
היא: לא רציתי
שזה יקרה, איך זה ?
הוא: את יודעת?
כשהייתי קטן, חשבתי שהעיניים שלנו זה כמו פנסים ובגלל זה רק מתי שהן פתוחות אפשר
לראות משהו
היא: אבל זה לא
נכון !
הוא: נכון, אבל
רק כשהן פתוחות באמת אפשר לראות משהו, זה לא חשוב אם הן פנסים או לא,
בלעדיהן אין אור למי שרואה את האור.
היא: נו בסדר,
אבל מה זה קשור ?
הוא: כמו שלפעמיים
נדמה לך שמישהו עומד מאחוריך
היא: מה ??
הוא: את יודעת,
כאילו שמישהו עוקב אחרייך, אבל כשאת מסתכלת אין שם אף אחד ?
היא: נו, כן
לפעמיים
הוא: אז...
היא: אבל לפעמיים
באמת יש שם מישהו , אני זוכרת פעם שחזרתי מחברה שלי בלילה ממש מאוחר הרגשתי שמישהו
מסתכל עלי מאחור ובסוף באמת זה היה אח שלי שדאג לי ובא לבדוק מה איתי, וממש הרגשתי
שהוא הסתכל עלי.
הוא: זה מעניין, אבל אני מתכוון לפעמיים שאין שם אף אחד באמת.
היא: בסדר יש
כאלו, אבל זה סתם.
הוא: את חושבת ?
היא: אז מה זה, אם
לא רק תחושה ?
הוא: אני לא
יודע, אבל לא מרגישים בלי סיבה, שום דבר לא קורה סתם ודווקא בשנייה מסוימת
היא: ברחת מהנושא
לגמרי
הוא: יכול להיות,
אבל לכל דבר יש שורשים וקצוות ענפים ולפעמיים דווקא העלה של הצמח יכול לספר לנו
הרבה על הצמח עצמו
היא: מה זה אומר
?
הוא: יכול להיות
שכלום, או מה שתבחרי
היא: טוב...
הוא: אבל לפחות
דיברנו בלי לשקר
היא: כן ( מחייכת
)
הוא: אני מפחד שתיעלמי
לי אפילו שאני רואה שאת כאן
היא: אני פה, אבל
לא יודעת מה להגיד
הוא: גם אני,
בגלל זה שותק
(צוחקת )
(מחייך אליה )
היא: שוב שתיקה ?
הוא: את מכירה את
זה שבנינים רועדים כי יש רעידת אדמה ?
היא: בוא
( מתחבקים )
הוא: ואני שוב
חסר מילים
היא: עכשיו זה
טוב כי אני צריכה לעלות הביתה לישון
הוא: לילה טוב
היא: לילה טוב
הוא: אוהב
אותך
(קורצת בחיוך
ומלטפת לו את היד )
הוא: אני אחכה עד
שתלכי
היא: ביי ( מסתובבת והולכת לכיוון הכניסה לבניין )
הוא: (בלחש) לא
ביי,...
הוא: (בקול רם) להתראות.
הוא: (בקול רם) להתראות.
[
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה