מילה אחת

והימים רכים כמו סלע.
אז תנער אותו, תנער
שלא תישאר טיפה רדומה
תנער אותו שיתעורר.
כמו שועל לפני הכרם
רואה יופיו ומריח טעמים
ופרצה קטנה מכדי לצאת שבע
והדמעות שלך במקום לזלוג החוצה, נופלות בפנים.
והשתיקה עמוקה מכדי לשמוע
והצעקה איומה ממנה, כי עכשיו לא צועקים
והמילים הנכונות זורמות כמו מים-
והאנשים כולכך צמאים

והלילות מתקצרים כמו שעמום.
תשחרר אותו, תשחרר
שלא יישאר תא מחובר
תשחרר כדי שיתעורר.
כמו מלך שנושא כיסאו 
מפואר ואומר הוד ושררה
יפה מכדי לשבת או להניח במציאות
והעוצמה שלך חזקה מכדי לצאת מבלי שתיפגע.   
ויש המון כוח בנאום ארוך
ועוד יותר יש בה בדממה
אבל רק מילה אחת מחשלת אותי 
השם שלי, בקול שלה.