דפיקות הגשם
בחלון
ונקישותיך על
המקלדת
היו קול אחד –
שפת מורס אותה
ניסיתי לפענח,
אחר כך שורות
וטורים זולגים
שובלי טיפות
בזגוגית, נהרות מתנקזים
ומשפטים מלאי
משמעות קולחים בשירה.
אלו ואלו שטפו
בדרכם יותר משהתכוונו,
קיבלו יחס
מעבר לזה שרציתי לתת
עד נקוו אל
תחתית חסרת פשר -
אל שירך
ואולי אין בהם
מלבד יופי
אף מסר בשבילי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה