תמיד

זה נראה שתמיד היית כאן,

חיכית להתפרץ.

מעיין מים חיים נובע,

צבי בהסוואת הסבך שלפתע מקפץ.

האור בקצה המנהרה

ששוכחים קיומו בשגרת ההתקדמות.

זרע נשכח באדמה

הנובט לעץ מצל, לפתע ובמהירות.

נראה שאת תמיד היית כאן

יפה כמו צבעי הקשת,  

מחכה שטיפות ושמש יתחבקו

להתגנב לתכלת.

וזה נעים ומפליא

אפילו בשפתיים נובלות מעייפות,

כשניתן להבחין

שקצה של חיוך תמיד קיים כאפשרות.

שמח שאת כאן -

זרה ומפתיעה,

אני רואה אותך ברור אל מולי.

ובכל זאת, איכשהו בפנים,יודע

שתמיד היית איתי.