לחלומות
יש נטייה מטרידה להתנדף,
כמו
התכנית הגדולה לבריחה מושלמת
לטעום
עוד מעט,
להסתלק
רגע לפני שהדמות קושרת.
בלילה
שבין חמישי לשישי
בדקת
כמה כוח יש לך,
היית
נוכחת לגמרי בחלומי
ואיש
לא הרגיש בהעדרך.
בבוקר
יום שישי
דאגת
שזו רק את שנסערת,
שאין
שום בריחה גדולה,
ישנה
אולי גרירה אטית
ומשיכה
אחורה בשרשרת.
מפחיד
ששני מקומות הם מצב תמידי,
גוף
רדום עבור דמות בארץ המראה.
כי
בלילה שבין חמישי לשישי
היית
אצלי לגמרי ערה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה