הים
מוחק צעדים בחול
ובחוף
מאבד את גליו.
הזמן
מקמט שבילים בעורנו
וגופנו
חוגג מעבר בשנותיו.
את
המרחק בין השפתיים לאוזן -
עוברות
המילים במהירות הקול,
אך
החרטה היא זריזה מהן
וצומחת
עוד לפני שהתחלנו לשאול.
לאהוב את הטוב זו לא חוכמה,
זה
קל כמו לעשות את הרע.
האומץ
הוא מבט ישיר במבוכה
למרות
סומק בלחייו מביא לקרבה.
כי
כיצד ניתן לסמוך על ענן שמשנה צורתו בכל רוח נושבת?
ואיך
אפשר לתת אמון באישה שכולה אהבה, אבל אינה מחבקת?
לאהוב
את הטוב זו לא חוכמה,
זה
קל כמו לעשות את הרע.
לספר
לך כמה נעים על ידך
ולקוות
שלא תהיה לך ברירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה