פורם עצמו מקשקשים,
לתפור שמלה יפה למנצחת
עת חץ ייסוב מעגלים.
המוזיקה קולחת,
בקן העורב תתארח קוקייה.
חיילים ופרשים רצים מהצריחים-
נחבאים אל המלכה.
המלך הוא אדון שום כלום
שליט היקום,
עד ייפול בלי לקום.
על סף הדלת עוברת שיירה,
מי יודע לאן היא הולכת?
לא פנים או חוץ לרוחבה
דרקון הקשת פוזר,
והשמלה הפכה מהפכה.
בקן העורב בקעו גוזלים
ומצויצת קוקייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה