יום ראשון, 19 בפברואר 2012

בוקר כזה

יש ימים שזה קשה כאמונה
המרחק הוא גומי מתפקע מעורי
הזרועות רפויות לצידי הגוף
הבטחה לחיבוק שלא התקיימה.

יש ימים שזה כואב כחלום
החוסר הוא וואקום סתום בתוכי
איבר זקור ללא מטרה
תשוקה נשטפת לים אחרי סערה.

בבוקר כזה של גאווה וערפל
בבוקר כזה כמו עיוור מתפלל
מודה אני - אני רוצה
כל זמן שנשמה באפי,
לפעמיים רק לרגע אחד
הייתי רוצה...

יש ימים שזה בלתי מורגש כמעט
עד הדמות במראה מזכירה,
עיניים שמחפשות אותך בפניי
ליטוף תעתוע בצמרמורת שערי עלה

בבוקר כזה
רק לרגע אחד, מודה אני.
ואני רוצה -
כל זמן שנשמה באפי  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה