רני

 רני היה מנהל של סניף הדואר המקומי במועצה האזורית של בית חפר , לקח לו כמה שנים טובות להתקדם ולהפוך להיות מנהל הסניף , בזמן שרוב האנשים מתאמצים בלפלס את דרכם דרך ליקוק ישבנים של הבכירים מהם , רני היה מלקק אחורי בולים , תכלס לא הייתה לו שום סיבה מקצועית ללקק את הבול הוא היה יכול כמו כולם בדואר פשוט להעביר אותם במתקן הספוג העגול שהיה מונח על  השולחן ונועד בדיוק למטרת הרטבת הבולים והפעלת החומר הדביק שהיה מרוח בגבם , אבל רני הרגיש שיש בהרטבת הבול בלשונו משהו מתקופה רומנטית יותר , דבר שהחזיר אותו לעידן בו הלשון היא האמצעי להעביר מידע אחד לשני , שהאדם נותן מעצמו ומגופו בכדי להעביר את המסר , חוץ מזה רני פשוט אהב את הטעם הסינטטי המתוק של רעל הדבק והיה צוחק לפעמיים עם חבריו שיש אנשים שנהנים מלהריח דבק הוא אישית אוהב ללקק אותו

האמת שהחלום של רני היה להיות מתופף בלהקת רוק גדולה , בגיל 13 שדוד שלו קנה לו את המערכת  הכי חדשה של פארל הוא היה יושב שעות בכל יום במקלט השכונתי ומנגן על התופים , לפעמיים היה שם דיסק של לד זפלין ומנסה לחקות את ג'ון בונאם שהיה עבורו המתופף הטוב ביותר ששמע , יושב ומנגן עד שהשמש הייתה שוקעת בחוץ והידיים היו רצוצות מעיפות ושטופות מזיעה

בינתיים היתה לו להקת רוק קטנה , בעיקר כזו של קאברים , אבל הם היו ממש טובים והם הכירו עוד בתיכון.

עכשיו אני יושב להסתכל עליה , כולכך יפה מלווה רק בקולות את המנגינה שלו על הדשא , גיטרה זה כלי חזק , ההיתרון שלו הוא שאתה יכול לקחת אותו לכל מקום ולהפוך למרכז העניינים

והוא תמיד צוחק עלי , שי , יש לו את הבדיחה הקבועה הזו : אייך הופכים גיטריסט לבססיט ?- נותנים לו מכה על הראש אבל לא חזק מדי בכדי שלא יהפוך חלילה וחס למתופף, אני תמיד מזכיר לו שלא ישכח אף פעם שההיתרון של מתופף זה הקצב והעוצמה שבו הוא מסוגל להכות אז שלא יתלהב יותר מדי , סך הכל אנחנו חברים די טובים כולנו , רק שמשגע אותי איך אורית מהופנטת בכל פעם שהוא מתחיל לנגן , חיים קשים יש למתופף , פרדוקס העוצמה , בגלל שאתה הכח- גדול וחזק ובולט שמים אותך מאחורה , אתה רואה את כולם , נותן את הקצב אבל אף אחד לא רואה אותך , אתה מוסתר מעיני הקהל ע"י שאר הלהקה ומעייני החברים ללהקה שמסתכלים רובם על הקהל  ואפילו אם אין הופעה אתה חייב להתאמן במקלט בכדי לא להפריע לשכנים , להסתיר את המוזיקה שאתה מייצר והכי גרוע להיות מוסתר מעינייה, לעמוד מאחורי גבה שהיא שרה ולא לראות את אותן שפתים מהן יוצאות המילים והקולות החזקים של השירה

אני רק יכול לאמץ בכל הכח את גופי עד תשישות של כלב , עד שהלשון תצא החוצה מרוב מאמץ לתת לה קצב שהוא המרחב שהשיר חיי בו.

 גם אורית אוהבת את לד זפלין ,ביחוד את השיר ,  Babe I'm Gonna Leave You    הזמנתי אותה לבוא אלי למקלט אחרי הלימודים לשמוע ביחד את התקליט שלהם ולהראות לה את הקטע החדש שלמדתי מ "סטרוויז טו אוון" , זה נשמע ממש טוב כאילו הייתי המתופף האמיתי בתקליט , לא האמנתי למראה עיני שהיא נכנסה למקלט עם שי , היא אפילו לא אמרה כלום , זה הוא שדיבר ואמר , שמעתי שאתה מנגן לד זפלין אז הבאתי את הגיטרה ואולי נעשה קטע ביחד , לא היו לי הרבה אפשרויות , התחלנו לנגן , הוא ניגן ממש טוב ואורית הצטרפה אלינו בפזמן לשירה , מאז התחלנו לנגן יחד במקלט בכל זמן פנוי שמצאנו , ניגנו כל הזמן יחד והפכנו לחברים ממש טובים , אוהד הצטרף אלינו אחרי איזה חודשיים, הגיע עם הגיטרה בס שלו למקלט, גם אותו אורית הביאה יום אחד לראות איך היא שרה, לפעמיים היה נדמה לי שאנחנו מנגנים רק כדי להיות איתה , אבל לא משנה אם בגללה או האהבה למוסיקה הפכנו לחבורה מאוד מגובשת שתמיד הסתובבה יחד  ואפילו היה לנו שם שנתנו לנו בישוב , "המוסיקאים" , שי היה צוחק על זה שאם נהיה יום אחד מפורסמים אז יכתבו במדור רכילות שאתמול הגיעו לפתיחה החגיגית של איזה מקום שלושה מוסיקאים ומתופף , אני הייתי מזכיר לו שמוסיקאי או לא, מי שהולך עם הזמרת בסוף הערב הבייתה זה אני, ונכון שהוא היה צוחק ואומר שלדעתו היא בחרה בי רק בגלל שהיא לא רוצה לצאת עם מישהו מהמקצוע כי סיפרו לה שאמנים הם לא אנשים נאמנים אז היא יוצאת עם מתופף במקום , אותי זה לא היה מצחיק גם אם הייתי מחייך למראית עין , לא הבנתי אף פעם למה בהופעות היא  תמיד מסתכלת רק על שי , למה היא תמיד שרה כאילו היא שרה בשבילו

אני ואורית נהיינו לזוג אחרי ההופעה הראשונה שלנו בישוב , שי ואוהד היו מלאי מרץ אחרי ההופעה והלכו לשתות עם כמה בנות ואורית שהייתה נרגשת רצתה ללכת הבייתה , תמיד הייתי שפוט שלה לא משנה מה היא הייתה רוצה אני הייתי משיג לה  איכשהוא, בגלל  זה ליוויתי אותה הביתה ,כי תכלס גם אני הייתי נמרץ אחרי ההופעה ורציתי להשתולל ולשתות קצת , אבל לא יכולתי לפספס את ההזדמנות להיות עם אורית לבד ולתמוך בה , אז הלכתי איתה וזה היה שווה בסוף , היא סיפרה לי כל הדרך כמה היא מתרגשת כל פעם שהיא מתחילה לשיר ואיך שהיא הייתה רוצה להיות מפורסמת ולשיר בטלויזיה ואני בקושי הקשבתי לה , רק הסתכלתי לה על השפתיים איך שהן נעות ומושכות , התרכזתי לגמרי כמו פגישה עם אהובה שהתגעגעת אליה ופתאום אתה רואה אותה מולך , ככה הרגשתי כל הזמן ששפתיה נמנעות מעיני עד לרגע זה , אז בלי לחשוב יותר מדי , בלי לאזור אומץ ובלי הכנה מוקדמת , פשוט הדבקתי לה נשיקה על השפתיים,

רק שהתחלנו להתנשק הבנתי מה אני עושה ובשנייה אחת התחלתי להזיע בכל הגוף, אבל שהיא נענתה לשפתים שלי והצמידה אליהם את שלה וגם הניחה את הזרעות שלה סביבי נרגעתי באחת וחיבקתי אותה חזק אלי ,

מאז אנחנו יחד, התחתנו מיד אחרי הצבא, היא הייתה עובדת עם אבא שלה שעושה ימי כייף וסיורים באזור לאנשים בכדור פורח ואני נכנסתי לדואר והתחלתי להתקדם שם לאט לאט, עדיין היינו מופעים בכל מיני מקומות , בעיקר פאבים ומועדונים , שהיו משלמים גרושים , אבל ממילא עשינו את זה רק בשביל הנשמה ואפילו אורית כבר הבינה מזמן שבטלויזיה אף פעם כבר לא יראו אותנו , היינו מופעים פעם בחודש באיזה פאב או מועדון שאוהד ארגן ואני מבחינתי הייתי מבסוט לגמרי מהעניין , רק דבר אחד עדיין הטריד אותי , המבט של אורית בזמן ההופעות נודד תמיד מאוהד לשי ומתרכז ארוכות בשי , שיגע אותי , הייתי מכה כמו כלב מטורף על התופים , כולי זעה עד שהלשון שלי בחוץ כבר, והיא מרוכזת לפעמיים שירים שלמים בשי ובגיטרה שלו

כל פעם אחרי הופעה היה לוקח לי כמה ימים להירגע מזה ולחזור לשגרה , לא הבנתי איך היא יכולה לשיר שירי אהבה ולא להסתכל לי בעיניים

המקום היה מפוצץ מקיר לקיר , חלק מסבים על שולחן לשתות , תופסים מקום טוב לראות את ההופעה וחלק עומדים, לא יכולתי לשבת שם עוד אנחנו כבר הופענו הערב, זה היה ערב הופעה בישוב ונתנו לנו להיות חימום למופע המרכזי,   יצאתי החוצה לנשום קצת אוויר , כולי נסער מההופעה או יותר נכון שוב לצפות בגבה של אורית ולדעת שעיניה עכשיו מרוכזות במישהו אחר , עוקבות אחר העיניים שלו והאצבעות הפורטות, המועדון היה קרוב מרחק כמה עשרות מטרים לשדה בו היו מפעילים את הכדורים הפורחים של אורית ואבא שלה , ניגשתי לאחד הסלים ונעמדתי לידו מביט לאופק השדה החשוך ששמעתי צעדים, לא הייתי צריך להסתובב בכדי לדעת שזו אורית שמתקרבת אלי מאחור ובאמת כעבור רגע הרגשתי את ידה על כתפי מלטפת בכדי להישאר ואת פניה מתקרבות לפני מהצד , נישקתי לה והמשכתי לעמוד צופה למרחק , אורית שאלה אם בא לי להיכנס לסל לעשות משהו , אמרתי שמתחשק לי לעשות משהו אחר , אני צריך לדבר איתך .

היא חייכה אלי ואמרה, אני יודעת , אבל בוא נעלה לכדור בכל זאת , הרבה יותר קל להפריח מילים באוויר ונראה לי שהמילים שלך כבר מאוד כבדות ושם למעלה הרבה יותר פשוט ,הכול רחוק ואין הסחות דעת

התרנו את החבלים ועלינו מעט לאוויר , כל הזמן הזה בשתיקה , וגם שהיינו כבר גבוה יותר והתחלנו להתרחק לא דיברנו עדיין , רציתי לספר לה על העניין עם העיניים בהופעה , שקשה לי עם זה שהיא לא מסתכלת עלי ועוד יותר קשה לי שהיא מסתכלת על שי ולמה דווקא על שי , מה יש לה איתו

היא נשענה עם גבה על מעקה הסל, מסתכלת עלי ואני רואה אותה מולי יפה כולכך על רקע שחור של לילה ואורות רחוקים מתחתינו והמילים שלי לא יוצאות , כואב לי הלב שאני אהוב אותה עם כל כולי והיא מחסירה ממני רגעי אהבה במבטה , אבל איך אני יכול להגיד לה את זה עכשיו דווקא ברגע שהדבר הכי בולט ברקע הזה גבוהה מעל כולם זה מבט האהבה שהיא חודרת אלי איתו, ואז היא מתחילה לדבר ואומרת ,אני יודעת על מה אתה חושב. ואני אומר לה שנראה לי שאין לה מושג , אז היא מחייכת ואומרת , בוא נתערב שאם אני צודקת אתה שולח לי אלף מכתבי התנצלות , אני צוחק , היא אוהבת את הבדיחות האלו של הדואר.

אתה יודע שמה שאני הכי אוהבת אצלנו זה התיאום הזה שגם אם אני לא רואה אותך אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליך שתמיד תהיה איתי שתמיד תזרום בקצב שלי , אני מרגישה אותך ויודעת מה אתה מרגיש והכי אני מרגישה את זה שאני שרה, שאני הכי שברירית אז אני יכולה להרגיש אותך לגמרי ,עם אוהד ושי אני הרבה פחות מתואמת, בגלל זה אני עוקבת אחרי שי כל הזמן , הוא עושה מה שבא לו עם הגיטרה ואני והוא לא תמיד באותו ראש, לא תמיד אני יכולה לסמוך עליו אז אני מסמנת לו והוא לי עם העיניים מה הולך לקרות, לך אין את הבעיה הזאת כולם מרגישים אותך , בייחוד אני   

רציתי לקבור את עצמי באדמה , התביישתי בעצמי, אבל היינו רחוקים מאוד מהאדמה והרגשתי כולכך נכון איתה שקברתי פני בכתפה והצמדתי אותה אלי בחיבוק הכי קרוב שידענו , מרגשים אחד את השני לגמרי והלב שלנו הולם בהתרגשות כתופים.

התחבקנו ככה הרבה זמן נסחפים , שאור גדול האיר עלינו פתאום ושמענו קריאות לא ברורות של רמקול , מסתבר שכמעט וטסנו בלי להרגיש מעל לבסיס צבאי ועוררנו מהומה לא קטנה באמצע הלילה, בסוף גם הראו אותנו בטלוויזיה, בזה אורית טעתה .  

לקחתי את הבולים האלו עם המדבקה, כי יש גבול לכל תעלול ואין מצב שאני מלקק 1000 כאלו , את הפה שלי אני שומר בשביל אלף נשיקות בשבילה ואת הלשון ואני מתכוון לאמץ רק בהופעה, להתשתגע בשבילה כמו שהיא סומכת עלי גם בלי שהיא רואה, ולשלוח לה קצב שהוא המרחב שהשיר חי בו